1. שם המקום :

אבן העזר

2. המקורות:

שמואל א' פרק ד', ופרק ז' ד-יב

מגישה:




תהילה שווה

שמואל א ד
א
וַיְהִי דְבַר-שְׁמוּאֵל לְכָל-יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק. ב וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ. ג וַיָּבֹא הָעָם אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמָּה נְגָפָנוּ יְהוָה הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ. ד וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי-עֵלִי עִם-אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים חָפְנִי וּפִינְחָס. ה וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל-יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ. ו וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן יְהוָה בָּא אֶל-הַמַּחֲנֶה. ז וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם. ח אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת-מִצְרַיִם בְּכָל-מַכָּה בַּמִּדְבָּר. ט הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם וִהְיִיתֶם לַאֲנָשִׁים וְנִלְחַמְתֶּם. י וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי. יא וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי-עֵלִי מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס. יב וַיָּרָץ אִישׁ-בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל-רֹאשׁוֹ. יג וַיָּבוֹא וְהִנֵּה עֵלִי יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא יך (יַד) דֶּרֶךְ מְצַפֶּה כִּי-הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְהָאִישׁ בָּא לְהַגִּיד בָּעִיר וַתִּזְעַק כָּל-הָעִיר. יד וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת-קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי. טו וְעֵלִי בֶּן-תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה וְעֵינָיו קָמָה וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת. טז וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל-עֵלִי אָנֹכִי הַבָּא מִן-הַמַּעֲרָכָה וַאֲנִי מִן-הַמַּעֲרָכָה נַסְתִּי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר מֶה-הָיָה הַדָּבָר בְּנִי. יז וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם-שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה. {פ}

יח וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל-הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי-זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. יט וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. כ וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ אַל-תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ וְלֹא עָנְתָה וְלֹא-שָׁתָה לִבָּהּ. כא וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִיכָבוֹד לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל-חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. כב וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. {פ{



שמואל א ז
ד וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבְּעָלִים וְאֶת-הָעַשְׁתָּרֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת-יְהוָה לְבַדּוֹ. {פ}

ה וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל-יְהוָה. ו וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ-מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַיהוָה וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה. ז וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי-הִתְקַבְּצוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וַיַּעֲלוּ סַרְנֵי-פְלִשְׁתִּים אֶל-יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים. ח וַיֹּאמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-שְׁמוּאֵל אַל-תַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ מִזְּעֹק אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. ט וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד ויעלה (וַיַּעֲלֵהוּ) עוֹלָה כָּלִיל לַיהוָה וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל-יְהוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה. י וַיְהִי שְׁמוּאֵל מַעֲלֶה הָעוֹלָה וּפְלִשְׁתִּים נִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּרְעֵם יְהוָה בְּקוֹל-גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל-פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. יא וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִן-הַמִּצְפָּה וַיִּרְדְּפוּ אֶת-פְּלִשְׁתִּים וַיַּכּוּם עַד-מִתַּחַת לְבֵית כָּר. יב וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין-הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד-הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהוָה.




even_haezer.jpg
תמונה מתוך "אבן העזר" - ויקיפדיה




3. תקציר האירועים:



· מלחמה של ישראל בפלשתים באבן העזר
· כשלון לישראל: מות 4,000 איש מישראל
· הזקנים מציעים להביא את ארון ה' למלחמה כדי שיושיע אותם מהאויבים
· העם מביא את ארון ה' משילה
· פלשתים נבהלים מהבאת הארון כי יודעים שאלוהי ישראל הוא שהכה את המצרים במכות קשות.
· הפלשתים מתחזקים ונלחמים בישראל ומצליחם להכות 30,000 רגלי ולהניס את ישראל לאוהליהם
· ארון ה' נלקח ע"י פלשתים
· חפני ופנחס מתים
· המבשר מגיע לעיר ומודיע על האירועים
· עלי יושב בחרדה ומצפה לתוצאות המלחמה וכששומע על לקיחת הארון ע"י פלשתים, נופל מכסאו ומת
· אשת פנחס שומעת גם היא על מותו, ומות עלי, ועל לקיחת הארון ונתקפת בצירי לידה. היא יולדת בן וקוראת לו "אי כבוד" על שם לקיחת הארון (הארון=שכינה=כבוד), ומתה בלידתה.



4. מלחמת אבן העזר- פסקת תקציר:


ישראל נלחמים בפלשתים באבן העזר, ובקרב הראשון מפסידים ונופלים רבים מן העם. הזקנים מציעים להביא את הארון לשדה המערכה כדי שיסייע לנצח, הדבר אמנם גורם לפחד ומהומה בקרב הפלשתים, אך לא מביא לניצחונם של ישראל. תוצאות הקרב השני קשות עוד יותר: מתו רבים מהעם, והשאר נסו לאוהליהם, הארון נלקח בשבי ע"י פלשתים ושני הכֹהנים חפני ופנחס מתו. המבשר שמגיע לעיר שילה לספר על האירועים, מתאר את התוצאות העגומות ובעקבות סיפורו על לקיחת הארון בשבי, מת עלי הכהן. כלתו- אשת פנחס מתה אף היא לאחר לידת בן שקראה לו "אי כבוד" על שם לקיחת הארון ע"י פלשתים




5. הדמויות



  1. ישראל ופלשיתים- עורכים שם מלחמה
  2. זקני ישראל- מציעים להביא לשדה המערכה את ארון האלוקים לאחר הכישלון הראשון והתבוסה מול פלשתים, כדי שהארון יציל אותם מהאויבים.
  3. חפני ופנחס- היו בשילה עם הארון ומתו במלחמה
  4. המבשר- איש מהמערכה שבא לשילה לבשר את אירועי המלחמה. מודיע על המגפה הגדולה בעם, על מות בני עלי, ועל לקיחת ארון ה' בשבי הפלשיתים.
  5. עלי- נופל מן הכסא בשומעו את הבשורה על לקיחת הארון ע"י פלשתים, ומת
  6. אשת פנחס- בעקבות השמועות על המלחמה באבן העזר ועל תוצאותיה הקשות נתקפת בצירי לידה ויולדת בן אותו קוראת אי כבוד על שם לקיחת הארון(השכינה=הכבוד) מאת ישראל, ומתה בלידתה.
  7. שמואל- לאחר שכינס את העם ודרש מהם להסיר את אלוקי הנכר מקרבם התפלל בעדם והם מנצחים את הפלשתים במלחמה. שמואל לוקח אבן ושם אותה בין המצפה ובין השן וקורא לה אבן העזר כמסמלת את המקום שעד אליו עזר הקב"ה לעמו במלחמתם. (יתכן והשם אבן העזר לשדה הקרב במלחמה של פרק ד' נקרא כך רק לאחר המעשה שבפרק ז', והמספר לנו את קורות אותה מלחמה, משתמש בשם שנפוץ בקרב העם רק מאוחר יותר.)



· אין הופעות נוספות של אבן העזר בפרקים אחרים מלבד פרק ד' ופרק ז'.