סוכות ופנואל



פנואל: מאגר ספרות הקודש


שופטים פרק ח
1.

א וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ, כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן; וַיְרִיבוּן אִתּוֹ, בְּחָזְקָה. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מֶה-עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם: הֲלֹא, טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם--מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר. ג בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת-שָׂרֵי מִדְיָן, אֶת-עֹרֵב וְאֶת-זְאֵב, וּמַה-יָּכֹלְתִּי, עֲשׂוֹת כָּכֶם; אָז, רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו, בְּדַבְּרוֹ, הַדָּבָר הַזֶּה. ד וַיָּבֹא גִדְעוֹן, הַיַּרְדֵּנָה; עֹבֵר הוּא, וּשְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, עֲיֵפִים, וְרֹדְפִים. ה וַיֹּאמֶר, לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת, תְּנוּ-נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם, לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי: כִּי-עֲיֵפִים הֵם--וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, מַלְכֵי מִדְיָן. ו וַיֹּאמֶר, שָׂרֵי סֻכּוֹת, הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה, בְּיָדֶךָ: כִּי-נִתֵּן לִצְבָאֲךָ, לָחֶם. ז וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן--לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע, בְּיָדִי: וְדַשְׁתִּי, אֶת-בְּשַׂרְכֶם, אֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר, וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים. ח וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת; וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל, כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת. ט וַיֹּאמֶר גַּם-לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל, לֵאמֹר: בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם, אֶתֹּץ אֶת-הַמִּגְדָּל הַזֶּה. י וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר, וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף--כֹּל הַנּוֹתָרִים, מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי-קֶדֶם; וְהַנֹּפְלִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. יא וַיַּעַל גִּדְעוֹן, דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים, מִקֶּדֶם לְנֹבַח, וְיָגְבְּהָה; וַיַּךְ, אֶת-הַמַּחֲנֶה, וְהַמַּחֲנֶה, הָיָה בֶטַח. יב וַיָּנֻסוּ, זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; וַיִּלְכֹּד אֶת-שְׁנֵי מַלְכֵי מִדְיָן, אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע, וְכָל-הַמַּחֲנֶה, הֶחֱרִיד. יג וַיָּשָׁב גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָשׁ, מִן-הַמִּלְחָמָה, מִלְמַעֲלֵה, הֶחָרֶס. יד וַיִּלְכָּד-נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכּוֹת, וַיִּשְׁאָלֵהוּ; וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת-שָׂרֵי סֻכּוֹת, וְאֶת-זְקֵנֶיהָ--שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אִישׁ. טו וַיָּבֹא, אֶל-אַנְשֵׁי סֻכּוֹת, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע: אֲשֶׁר חֵרַפְתֶּם אוֹתִי לֵאמֹר, הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ, כִּי נִתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הַיְּעֵפִים, לָחֶם. טז וַיִּקַּח אֶת-זִקְנֵי הָעִיר, וְאֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים; וַיֹּדַע בָּהֶם, אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת. יז וְאֶת-מִגְדַּל פְּנוּאֵל, נָתָץ; וַיַּהֲרֹג, אֶת-אַנְשֵׁי הָעִיר. יח וַיֹּאמֶר, אֶל-זֶבַח וְאֶל-צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבוֹר; וַיֹּאמְרוּ, כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. יט וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-יְהוָה, לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם--לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם. כ וַיֹּאמֶר לְיֶתֶר בְּכוֹרוֹ, קוּם הֲרֹג אוֹתָם; וְלֹא-שָׁלַף הַנַּעַר חַרְבּוֹ כִּי יָרֵא, כִּי עוֹדֶנּוּ נָעַר. כא וַיֹּאמֶר זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, קוּם אַתָּה וּפְגַע-בָּנוּ--כִּי כָאִישׁ, גְּבוּרָתוֹ; וַיָּקָם גִּדְעוֹן, וַיַּהֲרֹג אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע, וַיִּקַּח אֶת-הַשַּׂהֲרֹנִים,אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם.



סוכות: מאגר ספרות הקודש



1.

א וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ, כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן; וַיְרִיבוּן אִתּוֹ, בְּחָזְקָה. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מֶה-עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם: הֲלֹא, טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם--מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר. ג בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת-שָׂרֵי מִדְיָן, אֶת-עֹרֵב וְאֶת-זְאֵב, וּמַה-יָּכֹלְתִּי, עֲשׂוֹת כָּכֶם; אָז, רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו, בְּדַבְּרוֹ, הַדָּבָר הַזֶּה. ד וַיָּבֹא גִדְעוֹן, הַיַּרְדֵּנָה; עֹבֵר הוּא, וּשְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, עֲיֵפִים, וְרֹדְפִים. ה וַיֹּאמֶר, לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת, תְּנוּ-נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם, לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי: כִּי-עֲיֵפִים הֵם--וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, מַלְכֵי מִדְיָן. ו וַיֹּאמֶר, שָׂרֵי סֻכּוֹת, הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה, בְּיָדֶךָ: כִּי-נִתֵּן לִצְבָאֲךָ, לָחֶם. ז וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן--לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע, בְּיָדִי: וְדַשְׁתִּי, אֶת-בְּשַׂרְכֶם, אֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר, וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים. ח וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת; וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל, כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת. ט וַיֹּאמֶר גַּם-לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל, לֵאמֹר: בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם, אֶתֹּץ אֶת-הַמִּגְדָּל הַזֶּה.
י וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר, וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף--כֹּל הַנּוֹתָרִים, מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי-קֶדֶם; וְהַנֹּפְלִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. יא וַיַּעַל גִּדְעוֹן, דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים, מִקֶּדֶם לְנֹבַח, וְיָגְבְּהָה; וַיַּךְ, אֶת-הַמַּחֲנֶה, וְהַמַּחֲנֶה, הָיָה בֶטַח. יב וַיָּנֻסוּ, זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; וַיִּלְכֹּד אֶת-שְׁנֵי מַלְכֵי מִדְיָן, אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע, וְכָל-הַמַּחֲנֶה, הֶחֱרִיד. יג וַיָּשָׁב גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָשׁ, מִן-הַמִּלְחָמָה, מִלְמַעֲלֵה, הֶחָרֶס. יד וַיִּלְכָּד-נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכּוֹת, וַיִּשְׁאָלֵהוּ; וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת-שָׂרֵי סֻכּוֹת, וְאֶת-זְקֵנֶיהָ--שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אִישׁ. טו וַיָּבֹא, אֶל-אַנְשֵׁי סֻכּוֹת, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע: אֲשֶׁר חֵרַפְתֶּם אוֹתִי לֵאמֹר, הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ, כִּי נִתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הַיְּעֵפִים, לָחֶם. טז וַיִּקַּח אֶת-זִקְנֵי הָעִיר, וְאֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים; וַיֹּדַע בָּהֶם, אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת. יז וְאֶת-מִגְדַּל פְּנוּאֵל, נָתָץ; וַיַּהֲרֹג, אֶת-אַנְשֵׁי הָעִיר. יח וַיֹּאמֶר, אֶל-זֶבַח וְאֶל-צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבוֹר; וַיֹּאמְרוּ, כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. יט וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-יְהוָה, לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם--לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם. כ וַיֹּאמֶר לְיֶתֶר בְּכוֹרוֹ, קוּם הֲרֹג אוֹתָם; וְלֹא-שָׁלַף הַנַּעַר חַרְבּוֹ כִּי יָרֵא, כִּי עוֹדֶנּוּ נָעַר. כא וַיֹּאמֶר זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, קוּם אַתָּה וּפְגַע-בָּנוּ--כִּי כָאִישׁ, גְּבוּרָתוֹ; וַיָּקָם גִּדְעוֹן, וַיַּהֲרֹג אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע, וַיִּקַּח אֶת-הַשַּׂהֲרֹנִים, אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם.





רשימת האירועים שהתרחשו בפנואל:


1.גדעון מגיע במהלך הרדיפה אחרי מלכי מדין לפנואל,ומבקש מהם לתת לו וללוחמיו לחם.
אנשי פנואל מסרבים.
2. גדעון מזהיר ואומר לאנשי פנואל שכשאר יחזור מן המלחמה ינתץ את המגדל שבעירם.
3.בסיום המלחמה גדעון חוזר דרך פנואל,מנתץ את המגדל שאמר והורג את אנשי העיר.

סיכום האירועים:

במהלך זמן מנהיגותו של גדעון,רודף אחרי צבא מדין לאחר שמעבידים את בנ"י במשך תקופה. בזמן המלחמה מגיעים גדעון וחיילו העייפים לפנואל וגדעון מבקש מאנשי פנואל שיתנו לחייליו מזון ומים. אנשי פנואל מסרבים בטענה שלא יצליח לנצח את מדין,ולא "מגיע" להם לקבל מהם עזרה.
גדעון כועס ואומר שכאשר יחזור מן המלחמה ינתץ אץ המגדל שבעירם. כאשר חוזר מן המלחמה,לאחר שמנצח את מדין,מנתץ את מגדלם והורג את אנשי העיר.

דמויות הקשורות למקום:

גדעון: מגיע לפנואל עם לוחמיו,מבקש לחם ולאחר הסירוב מאיים שינתץ את מגדלם כשיחזור מן המלחמה,ומבצע את דבריו. גיבור הסיפור והדמות המרכזית.

אנשי פנואל: גרים בפנואל,מסרבים לבקשת גדעון בטענה שלא ינצחו את זבח וצלמונע ולכן לא רוצים לעזור ללוחמים.

האנשים שעם גדעון: לוחמים שהצטרפו למרדף והגיעו יחד עם גדעון לפנואל.

תקציר אירועים שהתרחשו בסוכות:
1. באותה מלחמה שבה גדעון רודף אחרי מלכי מדין, הוא עוצר בסוכות ומבקש לחם. אנשי העיר מסרבים וגדעון מתריס כנגדם ומזהיר שכשהוא יחזור מהמלחמה, יפגע בהם ו "ידוש בבשרם" כעונש.
2.לאחר המלחמה שגדעון מנצח בה,חוזר לסוכות ומכה את אנשי העיר.

סיכום האירועים:

באותה מלחמה שבה גדעון רודף אחרי מלכי מדין, הוא עוצר בסוכות ומבקש לחם. אנשי העיר מסרבים בטענה שלא ינצח אותם וגדעון מתריס כנגדם ונשבע שכשהוא יחזור מהמלחמה, יפגע בהם ו "ידוש בבשרם" עם קוצי המדבר כעונש.
גדעון חוזר מן המלחמה לאחר נצחונו, ולוכד נער מאנשי סוכות,ומוצא בעזרתו את שרי סוכות. לאחר מכן מקיים את שבועתו ומכה את כל אנשי העיר.
דמויות הקשורות למקום:
הדמויות הקשורות למקום הן אותם דמויות שהיו בפנואל,רק שפה אנשי סוכות הם במקום אנשי פנואל.